1. תורה שבכתב: מה זה חומש ומה ראשי התיבות תנ״ך?
המילה תנ"ך היא ראשי תיבות של שלושת חלקי המקרא הכוללים יחד 24 ספרים: • ת – תורה (חמשת חומשי תורה: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים). כל חומש מחולק לפרשות שבוע שנקראות בבית הכנסת לאורך השנה. • נ – נביאים (נביאים ראשונים: יהושע, שופטים, שמואל, מלכים; ונביאים אחרונים: ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל ותרי עשר). • כ – כתובים (תהילים, משלי, איוב, חמש מגילות: שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא-נחמיה ודברי הימים).
התורה שבכתב נכתבה בקיצור נמרץ כ'קודקס חוקים' ראשי, ולכן אי אפשר לקיים את המצוות שבה ללא ההסבר המפורט של התורה שבעל פה. למשל: בתורה כתוב 'וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך', אך לא מוסבר בתורה עצמה מהם תפילין, באיזה צבע הם ומה כתוב בתוכם – פרטים אלו נמסרו בתורה שבעל פה.
2. המשנה והגמרא (התלמוד): איך נולדה התורה שבעל פה?
במשך יותר מאלף שנה נמסרה התורה שבעל פה מרב לתלמיד בעל פה בלבד. לאחר חורבן בית המקדש השני וגזירות הרומאים, חשש רבי יהודה הנשיא שהתורה תישכח, וערך סביב שנת 200 לספירה את 'ששת סדרי משנה' (ראשי תיבות זמ"ן נק"ט: זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים, טהרות). חכמי המשנה נקראים 'תנאים'.
במשך 300 השנים שלאחר עריכת המשנה, ישבו חכמי ארץ ישראל ובבל (הנקראים 'אמוראים') ופירשו כל מילה במשנה, השוו מקורות, דנו במקרי קצה ופסקו הלכה. סיכום הדיונים הללו בארץ ישראל יצר את 'התלמוד הירושלמי', וסיכום הדיונים בישיבות בבל (סורא ופומבדיתא, על ידי רב אשי ורבינא סביב שנת 500 לספירה) יצר את 'התלמוד הבבלי' – הוא ה'גמרא' שאנו לומדים עד היום.
3. מהרמב״ם ועד השולחן ערוך: איך מגיעים מהגמרא להלכה למעשה?
הגמרא בנויה כדיון פתוח ומסתעף, ולכן כדי לדעת מהי השורה התחתונה ההלכתית קמו גדולי הדורות וחיברו ספרי פסיקה מסודרים: • תקופת ה'ראשונים' (המאה ה-11 עד ה-15): כוללת את פירוש רש"י (רבי שלמה יצחקי) שבלעדיו קשה להבין את הגמרא, בעלי התוספות, הרי"ף, הרא"ש, ואת חיבורו המונומנטלי של הרמב"ם – 'משנה תורה' (היד החזקה), שסיכם את כל התורה כולה בעברית צחה ב-14 ספרים.
• ה'שולחן ערוך' ותקופת ה'אחרונים' (מהמאה ה-16 ועד ימינו): רבי יוסף קארו בצפת חיבר את ה'שולחן ערוך' (המחולק ל-4 חלקים: אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר, חושן משפט) לפי מסורת פסיקת הספרדים, ורבי משה איסרליש (הרמ"א) מקרקוב הוסיף עליו 'מפה' עם מנהגי ופסקי יהדות אשכנז. עליהם נכתבו בדורות האחרונים ה'משנה ברורה' (של החפץ חיים) וה'ילקוט יוסף' (של הרב עובדיה יוסף ובינו).