חגים ומועדים: מתי יוצא החג השנה?

חג האורים נחגג במשך שמונה ימים החל מכ״ה בכסלו לזכר ניצחון החשמונאים ונס פך השמן בבית המקדש. מדליקים נרות חנוכייה מדי ערב בברכה ומוסיפים 'על הניסים' והלל שלם.

תענית ציבור מדרבנן לזכר תחילת המצור שהטיל נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים, שהוביל לחורבן בית המקדש הראשון. הרבנות הראשית קבעה את היום גם כ'יום הקדיש הכללי' לזכר חללי השואה שיום פטירתם אינו נודע.

ראש השנה לאילנות על פי המשנה במסכת ראש השנה. היום קובע את השנה ההלכתית לתרומות ומעשרות ולמניין שנות העורלה של עצי פרי, ונחגג בעריכת 'סדר ט״ו בשבט' ובאכילת פירות ארץ ישראל ושבעת המינים.

תענית ציבור בערב חג הפורים (י״ג באדר) לזכר התענית והתפילה של מרדכי, אסתר המלכה וכל עם ישראל בעת שנקהלו לעמוד על נפשם מול גזירת המן. במנחה של תענית אסתר נוהגים לתת 'זכר למחצית השקל'.

חג הפורים נחגג בי״ד באדר (ובירושלים בט״ו באדר – שושן פורים) לזכר הצלת היהודים במלכות פרס מגזירת ההשמדה של המן ('ונהפוך הוא'). מצוות היום הן ארבעת ה'מ״מים': מקרא מגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות ומשתה ושמחה.

חג החירות והאביב, הראשון משלושת הרגלים, נחגג במשך שבעה ימים בארץ ישראל (מט״ו עד כ״א בניסן) לזכר יציאת מצרים והולדת עם ישראל. בליל החג הראשון עורכים את 'ליל הסדר', קוראים בהגדה, אוכלים מצה ומרור ושותים ארבע כוסות.