מה יש בתוך התפילין ומה המשמעות שלהן?
מצוות התפילין מופיעה בארבעה מקומות בתורה: 'וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ'. בתוך בתי התפילין (העשויים מעור בהמה טהורה וצבועים בשחור) מונחות ארבע פרשיות מן התורה שנכתבו בדיו על קלף בידי סופר סת"ם: 1. 'קדש לי כל בכור', 2. 'והיה כי יביאך' (שמות י"ג), 3. 'שמע ישראל' (דברים ו'), ו-4. 'והיה אם שמוע' (דברים י"א).
בתפילין של יד כתובות כל ארבע הפרשיות על קלף אחד והן מונחות על שריר הזרוע ('הקבורת') ופנויות כלפי הלב – כדי לשעבד את הרגשות והרצונות שבלב לעבודת הבורא. בתפילין של ראש כתובה כל פרשייה על קלף נפרד בארבעה תאים, והן מונחות על הראש מול המוח – כדי לקדש את המחשבה וההיגיון.
מאיזה שעה בבוקר מותר להניח תפילין ועד מתי?
זמן הנחת תפילין הוא ביום ולא בלילה. הזמן המוקדם ביותר בבוקר הוא זמן 'משיכיר' (כ-50 עד 60 דקות לפני זריחת השמש – הרגע שבו יש מספיק אור להכיר אדם המוכר לנו ממרחק של ארבע אמות). הזמן האחרון להנחת תפילין הוא שקיעת החמה.
לכתחילה מניחים תפילין בבוקר לתפילת שחרית וקריאת שמע. אך מי שלא הספיק להניח בבוקר – יכול וחייב להניחן בכל שעה משעות היום (בצהריים או אחר הצהריים, למשל בתפילת מנחה) כל עוד לא שקעה השמש. אפילו הנחת תפילין למשך שתי דקות עם קריאת פסוק 'שמע ישראל' מקיימת את המצווה בשלמותה!
על איזו יד מניחים תפילין? (ימני מול שמאלי) ומתי לא מניחים?
בתורה נכתב המילה 'ידכה' (בה"א בסופה), ודרשו חכמים: 'יד כהה' – כלומר היד החלשה. אדם הכותב ומבצע פעולות ביד ימין מניח תפילין על זרוע שמאל; ואילו אדם שמאלי ('איטר יד') הכותב ביד שמאל – מניח תפילין על זרוע ימין.
בשבתות ובחגים (ימים טובים) לא מניחים תפילין כלל, משום שהשבת והחג עצמם הם 'אות' בין הקב"ה לעם ישראל, ולכן אינם זקוקים לאות התפילין. בחול המועד (פסח וסוכות) המנהג בארץ ישראל הוא שלא להניח תפילין. בתשעה באב לא מניחים תפילין בשחרית (משום שהתפילין קרויות 'פאר'), אלא מניחים אותן בתפילת מנחה אחר הצהריים.