איך נוטלים ידיים ללחם ומתי מברכים ברכת המזון?

שיעור 'כזית' דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון או שיבולת שועל) הנאכל תוך 4–7 דקות. במשקל ימינו מדובר בכ-27 עד 29 גרם לחם (כפרוסת לחם אחת). אם אכל פחות מכזית – מברך בתחילה 'המוציא', אך אינו מברך ברכת המזון בסוף.

על בורקס או עוגה מברכים בתחילה 'מזונות' ובסוף 'על המחיה' (אלא אם קבע עליהם סעודה גדולה בכמות של 4 ביצים – כ-216 גרם). לגבי פיצה: על משולש אחד כחטיף מברכים לרוב 'מזונות' ו'על המחיה', אך מי שאוכל שני משולשים ומעלה כארחת צהריים או ערב משביעה ('קביעות סעודה') – נוטל ידיים, מברך 'המוציא' ומברך 'ברכת המזון'.

אפשר לברך ברכת המזון כל עוד האדם אינו רעב מחדש מהאכילה שאכל ('שיעור עיכול'), ובדרך כלל עד 72 דקות מסיום האכילה (ואם אכל סעודה גדולה ועדיין שבע ממנה – אף לאחר 72 דקות). לכתחילה יש לברך מיד בסיום הסעודה ובמקום שבו אכל.

מצווה לקרוא את ברכת המזון מתוך סידור, ברכון או מסך הטלפון (בימי חול) כדי לא לדלג על מילים וכדי לכוון היטב, אך מעיקר הדין מי שיודע אותה בעל פה בבירור יוצא ידי חובה.