מהן 'ארבע התעניות' על חורבן בית המקדש?
בספר זכריה (ח', י"ט) נזכרים ארבעה צומות שתיקנו הנביאים לזכר המאורעות שהובילו לחורבן בית המקדש הראשון והשני ולגלות ישראל: 1. צום עשרה בטבת (י' בטבת): היום שבו הטיל נבוכדנצר מלך בבל מצור על ירושלים (נקבע בדורנו גם כ'יום הקדיש הכללי'). 2. צום שבעה עשר בתמוז (י"ז בתמוז): היום שבו הובקעה חומת ירושלים ופותח את תקופת שלושת השבועות ('בין המצרים'). 3. צום תשעה באב (ט' באב): הצום החמור ביותר מבין תעניות החורבן (נמשך מערב עד ערב), שבו נחרבו ונשרפו הן בית המקדש הראשון והן בית המקדש השני. 4. צום גדליה (ג' בתשרי, מיד לאחר ראש השנה): לזכר רצח גדליה בן אחיקם שהוביל לכיבוי גחלת היישוב היהודי בארץ ישראל לאחר חורבן בית ראשון.
בנוסף לארבעה אלו קיים 'צום תענית אסתר' בי"ג באדר (ערב חג הפורים), לזכר הצום והתפילה של אסתר המלכה ומרדכי היהודי בימי אחשוורוש.
מתי מתחיל הצום הקל? והאם מותר לקום לאכול לפני עלות השחר?
ארבעת הצומות הקלים (עשרה בטבת, תענית אסתר, י"ז בתמוז וצום גדליה) מתחילים בבוקר ברגע 'עלות השחר' (כ-72 דקות לפני הזריחה) ומסתיימים בערב בצאת הכוכבים. במהלך צומות אלו מותר להתקלח, לצחצח שיניים בזהירות (ללא בליעת מים) ולנעול נעלי עור.
אדם שהלך לישון בלילה שלפני צום קל ורוצה לקום לפנות בוקר (לפני עלות השחר) כדי לאכול או לשתות קפה ומים – חייב להתנות (לומר או לחשוב בליבו) לפני שהולך לישון שהוא מתכוון לקום ולאכול לפני עלות השחר. לעומת זאת, לשתיית מים בלבד הקלו פוסקים רבים שמי שרגיל לשתות בבוקר יכול לשתות מים לפני עלות השחר גם אם לא התנה בפירוש.
מי פטור מלצום בצומות הקלים? (נשים בהריון, מניקות וחולים)
באופן שונה מיום הכיפורים (שהוא מן התורה ורק פיקוח נפש דוחה אותו), בארבעת הצומות הקלים (י"ז בתמוז, צום גדליה, עשרה בטבת ותענית אסתר) הקלו חכמים מלכתחילה לאוכלוסיות הבאות הפטורות מהצום: • נשים בהריון (מעוברות): לפי פסקי הספרדים פטורות מלצום כבר מהחודש השלישי להריון (ומחודשים ראשונים אם סובלות מבחילות או חולשה), ולפי פוסקי אשכנז במקרה של חולשה או קושי. • נשים מניקות: פטורות מהצומות הקלים (ובכל מקרה של חשש להתמעטות החלב לתינוק). • יולדת תוך 30 יום מלידתה, וכן חולה (אפילו חולה שאין בו סכנה, כגון אדם עם שפעת, חום או מיגרנה חזקה) או זקן תשוש כוח.