מה מקורו של ט״ו באב במקורות היהודיים?
המשנה בסוף מסכת תענית פותחת בהכרזה המפורסמת של רבן שמעון בן גמליאל: 'לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו...'.
הגמרא מונה שישה אירועים משמחים של פיוס ואחדות שאירעו בט״ו באב: הותר השבטים לבוא זה בזה (בוטל האיסור על בת יורשת נחלה להינשא לבן שבט אחר); הותר שבט בנימין לבוא בקהל; פסקו מתי המדבר מלמות לאחר 40 שנה; בוטלו הפרוזדאות שהציב ירבעם בן נבט שמנעו מעם ישראל לעלות לרגל לירושלים; הובאו הרוגי ביתר לקבורה ונסתיימו עצי המערכה למזבח.