מדוע חוגגים את ראש השנה יומיים גם בארץ ישראל?
ראש השנה הוא החג היחיד בלוח העברי שנחגג במשך יומיים רצופים (א׳ וב׳ בתשרי) גם בארץ ישראל. הסיבה לכך היא שבעבר קידוש החודש נקבע על פי ראיית הירח החדש על ידי עדים שבאו לבית הדין בירושלים, ובשל קדושת היום לא ניתן היה לשלוח שלוחים בראש השנה עצמו להודיע אם החודש קודש ביום השלושים או ביום השלושים ואחד.
לכן קבעו חכמים את שני ימי ראש השנה כ'יומא אריכתא' (יום אחד ארוך בן 48 שעות של קדושה), ואין מכינים מן היום הראשון של החג לצורך היום השני אלא לאחר צאת הכוכבים של סוף היום הראשון.
סדר סימני ראש השנה ומשמעותם
על פי דברי הגמרא במסכת כריתות ('סימנא מילתא היא' – לסימן יש משמעות והשפעה), נהגו בכל קהילות ישראל לפתוח את סעודת ליל ראש השנה באכילת מאכלים סמליים ובבקשות לשנה טובה: תמר ('שייתמו שונאינו'), רימון ('שירבו זכויותינו כרימון'), תפוח בדבש ('שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה') וראש כבש או דג ('שנהיה לראש ולא לזנב').