מה מקור מצוות הקידוש ומי חייב בה?
בתורה נאמר בעשרת הדיברות: 'זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ' (שמות כ', ח'). בגמרא (פסחים קו ע"א) דרשו חכמים: 'זכרהו על היין בכניסתו'. מן התורה די באמירת דברי שבח וקדושה לשבת (כמו בתפילת ערבית), וחכמים תיקנו לערוך קידוש על כוס יין בפתיחת סעודת ליל שבת וסעודת יום השבת.
גברים ונשים חייבים במצוות הקידוש בשווה (שכן כל השמר את השבת מאיסורי מלאכה חייב גם בזכירת השבת). לכן אישה יכולה לצאת ידי חובה משמיעת הקידוש מבעלה, או לקדש בעצמה ולהוציא אחרים ידי חובה.
איך עושים קידוש בליל שבת צעד אחר צעד?
1. מכינים על השולחן שתי חלות שלמות ('לחם משנה') מכוסות במפית, ומוזגים כוס יין או מיץ ענבים טבעי (100% ענבים) עד שפת הכוס.
2. המקדש אוחז את הכוס ביד ימין (ללא טבעת חוצצת או כפפה), בגובה טפח (כ-8 ס"מ) מעל השולחן, ומביט בנרות השבת ובכוס.
3. אומרים את פסוקי 'יום השישי ויכולו השמיים והארץ...', מברכים 'בורא פרי הגפן', וממשיכים לברכת 'אשר קדשנו במצוותיו... מקדש השבת'. המסובים מאזינים בשתיקה ומתכוונים לצאת ידי חובה, ועונים 'אמן' בסוף כל ברכה (בלי לענות 'ברוך הוא וברוך שמו' באמצע הברכה של המקדש).
4. המקדש שותה מהכוס לפחות שיעור 'מלוא לוגמיו' (רוב רביעית – כ-45 מ"ל בבת אחת), ומחלק משארית היין לטעימה לשאר המסובים. מיד לאחר מכן ניגשים לנטילת ידיים וברכת 'המוציא' על החלות.
מה זה 'קידוש במקום סעודה' ומה הדין בקידוש של שבת בבוקר?
כלל יסוד בהלכה קובע: 'אין קידוש אלא במקום סעודה'. כלומר, הקידוש תקף רק אם אוכלים מיד אחריו ובאותו חדר סעודה הכוללת לחם (או לכל הפחות מזונות בשיעור כזית, כגון עוגה, בקידוש של בבוקר בשעת הדחק). אם קידשו ולא אכלו אחרי הקידוש – לא יצאו ידי חובת קידוש.
ביום שבת בבוקר (לאחר תפילת שחרית) עורכים קידוש שני המכונה בארמית 'קידושא רבא' (בלשון סגי נהור, שכן הוא קצר וכולל מעיקר הדין רק את ברכת 'בורא פרי הגפן', בתוספת פסוקי 'ושמרו' ו-'זכור'). חובה לטעום מקידוש הבוקר לפני שאוכלים כל מאכל. לפני תפילת שחרית מותר לשתות מים, תה או קפה.